דליפת גז בבית: סימנים מוקדמים ומה לעשות

דליפת גז בבית מזוהה בדרך כלל לפי שלושה סימנים: ריח חריף שמזכיר ביצים רקובות, קול שריקה ליד צינור או ברז, ולהבה שהופכת מכחולה לצהובה.
מי שמריח גז לא מדליק אור, לא לוחץ על מתג ולא מחפש את המקור בעצמו.
פותחים חלונות, סוגרים את ברז הגז אם הוא קרוב ואפשר להגיע אליו בבטחה, יוצאים מהבית ומתקשרים ל-102 (כבאות והצלה) מבחוץ.
את המערכת מחזירים לשימוש רק אחרי שטכנאי גז מוסמך בדק אותה.

אריק שירותי גז עוסק באיתור נזילות באזור חיפה, הקריות והצפון, ובעבודות שמונעות אותן מראש: החלפת ברז גז שחוק, תיקון מחמם מים בגז והתקנת מערכות גז לפי כללי הבטיחות.
במאמר תמצאו איך מזהים נזילה מוקדם, מה עושים בדקות הראשונות, איפה דליפות מתחילות ומתי בטוח לחזור למטבח.
חשדתם בנזילה?
אחרי שאיררתם את הבית ודאגתם שכולם בחוץ, צרו קשר ונתאם בדיקה.

מהם הסימנים המוקדמים לנזילת גז בבית?

גז הבישול שמגיע בבלונים נקרא "גז פחמימני מעובה" (גפ"מ), תערובת של פרופן ובוטאן.
בצורתו הטבעית הוא חסר ריח, ולכן מוסיפים לו "מרקפטן", חומר גופרתי שמריח חזק מאוד, כדי שאדם בבית ירגיש אפילו כמות קטנה.
אותו עיקרון חל גם על גז טבעי ברשתות מרכזיות.
הריח הוא ההתראה הראשונה, אבל לא היחידה.

חוש הריח מתרגל.
מי שנמצא זמן ארוך בחדר עם ריח קלוש מפסיק להבחין בו, ולכן אסור להסיק שהכול בסדר רק כי הריח "כבר לא מורגש".
אם נכנסתם מבחוץ והרחתם גז, סמכו על הריח הראשון שהרחתם.

הטבלה מרכזת את הסימנים הנפוצים ואת התגובה הנכונה לכל אחד מהם:

סימן	מה זה יכול להעיד	מה עושים
ריח חריף של ביצים רקובות	גז בחלל הבית	מאווררים, יוצאים, מתקשרים ל-102 מבחוץ
שריקה או סיסוס ליד הצינור, הברז או הבלון	גז בורח בלחץ דרך חיבור פגום	סוגרים את הברז אם אפשר, מאווררים ויוצאים
להבה צהובה או כתומה במקום כחולה	בעירה לא תקינה, לעיתים חיבור או ברז בעייתיים	מכבים, מפסיקים להשתמש ומזמינים טכנאי
פיח שחור על סירים או סביב המבער	בעירה חלקית שעלולה לייצר פחמן חד-חמצני	מפסיקים להשתמש ומזמינים בדיקה
צינור גמיש סדוק, קשיח או מעוות	חומר שהתיישן ועלול להדליף	לא ממשיכים להשתמש, מחליפים בעזרת טכנאי
כאב ראש וסחרחורת בחדר עם מכשיר גז	אוורור לקוי או פחמן חד-חמצני	יוצאים לאוויר צח ופונים לטיפול רפואי ולבדיקה

לדברי טכנאי גז מוסמך, "הריח הוא התראה ולא אבחנה: מי שמריח צריך לצאת ולהתקשר, לא לחפש מאיפה זה בא".
השורה הזאת מסכמת את ההבדל בין תגובה בטוחה לתגובה מסוכנת.

מה עושים ברגע שמריחים דליפת גז?

הסדר חשוב, והדבר הראשון הוא להימנע מכל מקור הצתה.
אלה הצעדים:

1. לא מדליקים ולא מכבים אור, לא לוחצים על פעמון, לא מפעילים ולא מנתקים מכשיר חשמלי, ולא מדליקים מצית או גפרור.
2. פותחים חלונות ודלתות, עדיף משני צדדים של הדירה כדי ליצור זרימת אוויר.
3. סוגרים את ברז הגז של המכשיר או של הבלון, רק אם הוא נגיש ולא צריך לעבור דרך ענן ריח כבד כדי להגיע אליו.
4. מוציאים מהבית את כל הנוכחים, כולל חיות מחמד, ולוקחים רק את מה שבדרך החוצה.
5. מתקשרים ל-102 מחוץ לבית או מהחצר, ומתארים את הריח ואת מקומו.
6. לא חוזרים פנימה עד שאיש מקצוע אישר שהמקום בטוח.

לגבי מיקום הגז יש הבדל.
גפ"מ מבלונים כבד מהאוויר ונאסף ליד הרצפה, במרתפים, בחללי אחסון ובפינות נמוכות, ולכן בחדר סגור עלול להצטבר גז גם כשאין ריח חזק בגובה האף.
גז טבעי קל מהאוויר ונוטה לעלות לתקרה.
בשני המקרים התגובה זהה: אוויר, יציאה והזמנת עזרה.

בבניין משותף יש שיקול נוסף.
כשהריח מגיע מחדר מדרגות או מדירה סמוכה, מזהירים את השכנים בדפיקה על הדלתות ולא בצלצול, ופונים לכבאות.
מצבים כאלה מוסברים בנפרד בעמוד על דליפת גז בבניין, ואילו מה שקורה בתוך הדירה מתואר בעמוד על דליפת גז בבית.

אחרי שהסכנה המיידית חלפה, לא מדליקים שוב את הכיריים "כדי לראות".
הנזילה עדיין שם, וההדלקה הראשונה היא הרגע המסוכן ביותר.
את הבדיקה עושה טכנאי מוסמך, ורק אחריה חוזרים להשתמש במכשיר.

אילו חלקים במערכת הגז נוטים לנזול?

רוב הנזילות בבתי מגורים לא מתחילות בצנרת הראשית אלא בנקודות החיבור, שם חלקים נפגשים ונשחקים.
אלה המקומות שכדאי להכיר:

• הצינור הגמיש שמחבר את הכיריים או התנור לנקודת הגז. גומי ופלסטיק מתיישנים, נסדקים ומתקשחים, ובצינורות מסוימים מסומן תאריך ייצור שכדאי לבדוק.
• הברז. ברז שהיה סגור שנים רבות או נפתח וסגר אלפי פעמים עלול לאבד את האטימות. כשהידית תקועה, רפויה או מזיעה, כדאי לקרוא על החלפת ברז גז לפני שהוא נכשל ברגע מסוכן.
• הבלון והווסת (רכיב שמוריד את הלחץ מהבלון ללחץ שהמכשיר מתאים לו). טבעת איטום פגומה או חיבור שלא הוברג עד הסוף גורמים לדליפה שקטה.
• חיבורי צנרת קבועה, בעיקר במקומות שנחשפו ללחות, לקורוזיה או לעבודות שיפוץ.
• מחמם מים בגז, הן בחיבורי הגז והן בהוצאת גזי הפליטה. תקלה כזאת יכולה לגרום לבעירה לא תקינה וגם לנזילה, ובמקרים כאלה פונים מייד לתיקון מחמם מים בגז ולא מחכים שהבעיה "תתייצב".

יש גם סכנה ללא ריח של גז לא שרוף. "פחמן חד-חמצני" הוא גז רעיל חסר ריח שנוצר כשמכשיר גז שורף דלק בלי מספיק חמצן, למשל מחמם מים בחדר סגור או מבער סתום.
סימניו הם כאב ראש, בחילה וסחרחורת בזמן שהמכשיר פועל, ולעיתים להבה צהובה.
הפתרון הוא אוורור ובדיקה של המכשיר, לא טיפול בריח.

בשטח, בדיקה של נזילה שקטה נעשית בדרך כלל בגלאי גז אלקטרוני ובבדיקת לחץ של המערכת.
מי שמחפש שירות כזה יכול לקרוא על איתור דליפת גז, שם מפורט מה כולל התהליך.
בבית אפשר לבדוק בעצמכם רק במקרה אחד: ריח קלוש מאוד, חלון פתוח וחיבור נגיש.
מורחים תמיסת סבון על החיבור, ואם מופיעות בועות גדלות, יש נזילה.
זו בדיקה לאבחון ראשוני בלבד.
היא לא מחליפה טכנאי, ואם הריח חזק אין לבצע אותה כלל.

מתי בטוח לחזור הביתה ואיך מונעים נזילה חוזרת?

הבית בטוח כשהאוורור הסתיים, כבאות או טכנאי אישרו, והמקור לנזילה נמצא ותוקן.
בדיקה מקצועית אחרי נזילה כוללת בדרך כלל איתור הנקודה הפגומה, החלפה או הידוק של החלק, ובדיקת לחץ לווידוא שהמערכת אטומה, ולא רק בדיקת ריח.

העבודות במתקני גז מוסדרות.
חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989, קובע שהתקנה ותיקון של מתקני גז נעשים על ידי בעל רישיון מתאים, והפיקוח נמצא במשרד האנרגיה.
לכן אין לתקן בעצמכם צינור או ברז, גם כשנראה שמדובר בפעולה פשוטה.
טכנאי מוסמך מנפיק גם תעודה על התיקון, והיא חשובה למקרה של ביטוח או מכירת דירה.

כדי למנוע נזילה חוזרת, מומלץ לעשות שלושה דברים קבועים:

• לבדוק מדי פעם את הצינור הגמיש לסדקים, קשיחות ותאריך ייצור, ולהחליף אותו כשהוא מתיישן.
• לשמור על אוורור סביב הבלון והמכשיר, ולא לסגור בלון בארון אטום.
• להתקין "גלאי גז", מכשיר קטן שמתריע בצפצוף כשריכוז הגז עולה. לפי הוראות היצרן, גלאי לגפ"מ מותקן נמוך בקרבת הרצפה, וגלאי לגז טבעי קרוב לתקרה.

אחרי שיפוץ, החלפת כיריים או שינוי מטבח הסיכון עולה, כי אז מזיזים צינורות ומחברים מחדש.
הזזת נקודת גז ושינוי מיקום מיכלי גז הן עבודות שנעשות רק על ידי טכנאי, והן הזמן הנכון לבדוק גם את שאר המערכת.
אם בונים או משדרגים מטבח, כדאי לתכנן את זה מראש ולשלב בדיקה במסגרת העבודה, כמו בהתקנת מערכות גז חדשות.

שאלות נפוצות על דליפת גז

כמה שאלות שמגיעות אחרי שהסכנה חלפה:

האם גלאי גז מחליף בדיקה של טכנאי?

לא.
הגלאי מתריע כשיש גז באוויר, אבל הוא לא מתקן ולא מאתר את החיבור הפגום.
הוא תוספת בטיחותית טובה, ובדיקה תקופתית של טכנאי נשארת הכרחית.

האם דליפת גז יכולה לקרות גם כשהכיריים כבויים?

כן.
נזילה בצינור, בברז או בבלון קיימת גם כשהמבער כבוי, ולכן ריח גז בבית ללא שימוש במכשיר אינו "סתם ריח".
כשהברז סגור והריח נשאר, המקור כנראה לפני הברז, כלומר בצנרת או בבלון.

מה ההבדל בין נזילה בבית פרטי לנזילה בבניין משותף?

בבית פרטי האחריות מוטלת על הדייר ועל הטכנאי שלו.
בבניין משותף עלולה להיות מעורבת מערכת מרכזית, ולכן מעדכנים גם את ועד הבית או את ספק הגז.
התגובה הראשונית זהה: אוויר, יציאה וקריאה לכבאות.

כל כמה זמן כדאי לבדוק את מערכת הגז בבית?

המלצה כללית היא לתזמן בדיקה על ידי טכנאי מוסמך באופן תקופתי, ובכל מקרה אחרי שיפוץ, החלפת מכשיר או הזזת נקודת גז.
בבית עם צינורות ישנים או ברזים שאינם נעים בקלות, כדאי להקדים.

דליפת גז בבית: סיכום והצעד הבא עם אריק שירותי גז

ההגנה הטובה ביותר מפני נזילה מורכבת משלושה חלקים: להכיר את הסימנים לפני שהם הופכים לסכנה, לדעת את הרצף הנכון ברגע שמריחים, ולשמור על מערכת שנבדקת על ידי איש מקצוע.
ריח חריף, שריקה, להבה צהובה וצינור סדוק הם סימנים שאין לדחות.
המקומות הרגישים הם צינורות גמישים, ברזים, חיבורי בלון ומחממי מים.

אריק שירותי גז מלווה משפחות ובעלי דירות בחיפה, בקריות ובנהריה בבדיקות, בהחלפות ובהתקנות של מערכות גז.
אם חשדתם בדליפת גז, קודם כול אוררו, צאו והתקשרו ל-102.
אחר כך צרו קשר עם אריק שירותי גז כדי לבדוק שהמערכת אטומה ובטוחה לשימוש.